רשלנות רפואית – זכויות נפגעים והדרך לפיצוי

בשנים האחרונות תביעות רשלנות רפואית עומדות במרכז השיח הציבורי. מאות תביעות מוגשות מדי שנה נגד רופאים ומוסדות רפואיים – מחוסר זהירות בביצוע טיפול מקובל, דרך איחור באבחון, ועד בחירה שגויה בהליך רפואי. לא כל טעות היא רשלנות, אך כאשר קיימת סטייה מסטנדרט רפואי סביר שנגרם בעקבותיה נזק – ייתכן שמגיע לכם פיצוי.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מתקיימת כאשר מתקיימים ארבעה יסודות:

• חובת זהירות של הגורם המטפל כלפי המטופל.

• הפרת חובה – סטייה מהטיפול הסביר בנסיבות המקרה.

• קשר סיבתי בין ההפרה לבין התוצאה.

• נזק – גופני, נפשי או כספי.

דוגמאות שכיחות: איחור או טעות באבחון, טיפול או ניתוח שבוצעו ברשלנות, אי־הפניה לבדיקות חיוניות, שחרור מוקדם ללא מעקב, טעויות במעקב הריון ובלידה, מתן תרופה לא מתאימה או מינון שגוי.

הסכמה מדעת – זכות למידע

החוק מחייב למסור למטופל מידע מהותי לפני טיפול: סיכונים, תועלות ואלטרנטיבות. היעדר הסכמה מדעת עשוי להקים אחריות גם אם הטיפול בוצע כשורה, במיוחד כאשר נפגעה האוטונומיה של המטופל או התממש סיכון שלא הוסבר.

חוות דעת רפואית וראיות

ברוב התיקים יש צורך בחוות דעת מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי (מיילדות, אורתופדיה, נוירולוגיה, אונקולוגיה וכד’). החוות דעת נועדה לבסס את הסטייה מהסטנדרט, את הקשר הסיבתי ואת הנזק.
כדאי להכין:

• תיק רפואי מלא מכל הגורמים המעורבים (קופה, בית חולים, מרפאות).

• סיכומי אשפוז, בדיקות דימות ומעבדה, תכתובות רפואיות.

• מסמכי תעסוקה/הכנסה להוכחת הפסדי שכר והוצאות.

התיישנות – לוחות זמנים

ככלל, תקופת ההתיישנות ברשלנות רפואית היא 7 שנים ממועד האירוע.
בקטינים – המניין מתחיל לרוב מיום הגיעם לגיל 18, ומשם 7 שנים נוספות.
קיימים חריגים (למשל “גילוי מאוחר”), ולכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי מוקדם כדי לא לפגוע בזכויות.

איך מתקדמים נכון? (בקצרה)

1. פגישת בדיקה ראשונית – סקירת האירוע והערכת סיכויים.

2. איסוף תיעוד מלא – רפואי וכלכלי.

3. התייעצות מומחים – קבלת חוות דעת מתאימה.

4. מכתב התראה/מו״מ – לעיתים מאפשר סיום מוקדם.

5. הגשת תביעה – פירוט העילות, הראיות וראשי הנזק.

6. ניהול הוכחות – חקירות מומחים, שמיעת עדים.

7. פסק דין/פשרה – פיצוי בגין הפסדי שכר, עזרת צד ג’, הוצאות רפואיות ושיקום, וכאב וסבל.

טעויות נפוצות שמחלישות תיקים

• דחיית פניה משפטית עד סמוך להתיישנות.

• תיעוד חלקי או חסר של הרשומות וההפסדים.

• הסתמכות על חוות דעת לא מתאימה לדיסציפלינה.

• ניהול עצמי מול המוסד הרפואי/המבטחת ללא ליווי משפטי.

למה לבחור במשרד בוטרוס דיאב – עורכי דין?

• ניסיון בליטיגציה אזרחית ונזקי גוף בכל הערכאות.

• עבודה צמודה עם מומחים מהתחומים הרלוונטיים.

• ליווי שקוף ואנושי משלב הייעוץ ועד הכרעה או פשרה.

• מיקוד בהוכחת הקשר הסיבתי ובמקסום ראשי הנזק.

שאלות נפוצות

האם כל סיבוך רפואי הוא רשלנות?
לא. יש להוכיח סטייה מהטיפול הסביר וקשר סיבתי לנזק.

האם חייבים חוות דעת רפואית?
ברוב המקרים כן. זוהי אבן יסוד להוכחת התביעה.

כמה זמן נמשך ההליך?
משתנה לפי מורכבות המקרה ועומס המערכת. חלק מהתיקים מסתיימים בפשרה.